רצון

হিব্রু

ব্যুৎপত্তি

Root
ר־צ־ה (r-ṣ-h)

From רָצָה (ratsá, “to want”) +‎ ־ון (-on).

বিশেষ্য

רָצוֹן (ratzón)

1. will, volition, desire
2. a surname
3. a পুরুষ মূলনাম

Declension

Declension of רָצוֹן

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	רָצוֹן	first	רְצוֹנִי		רְצוֹנֵנוּ
	definite	הָרָצוֹן	second	רְצוֹנְךָ	רְצוֹנֵךְ	רְצוֹנְכֶם	רְצוֹנְכֶן
	construct	רְצוֹן־	third	רְצוֹנוֹ	רְצוֹנָהּ	רְצוֹנָם	רְצוֹנָן
plural	indefinite	רְצוֹנוֹת	first	רצונותיי \ רְצוֹנוֹתַי		רְצוֹנוֹתֵינוּ
	definite	הָרְצוֹנוֹת	second	רְצוֹנוֹתֶיךָ	רצונותייך \ רְצוֹנוֹתַיִךְ	רְצוֹנוֹתֵיכֶם	רְצוֹנוֹתֵיכֶן
	construct	רְצוֹנוֹת־	third	רְצוֹנוֹתָיו	רְצוֹנוֹתֶיהָ	רְצוֹנוֹתָם	רְצוֹנוֹתָן

উদ্ভূত শব্দ

• רָצוֹן טוֹב (ratzón tov)

তথ্যসূত্র

• H7522 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible